הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אבו שנב סארי

פסק דין

זוהי תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת (להלן: "הרכב המבוטח") בתאונת דרכים שארעה ביום 26.1.10.

העדה לינה בדראן מסרה בעדותה, כי ביום התאונה נהגה ברכב המבוטח על מנת לאסוף את אחייניתה מבית הספר. ביחד עימה נסעה אחותה. כאשר הגיעו לחניון בית הספר חנתה את רכבה בחניה מוסדרת. אחותה הלכה להביא את בתה והיא נשארה להמתין ברכב. לפתע פגע ברכבה רכב שבו נהג הנתבע, והדף את רכבה הצידה על רכב שחנה על ידו.

הנתבע מסר בעדותו כי הגיע לאסוף את אחותו מבית הספר. במקום כיכר. הוא הסתובב סביב הכיכר, ולפתע הבחין כי במקום חנה רכב שחסם את הכביש, ופתאום "עשה" תאונה לאחר שעלה על אי תנועה. בחקירתו הנגדית מסר הנתבע, כי מדובר בכיכר גדולה שלא בנוי או נטוע עליה דבר. הוא הבחין ברכב החונה רק כשהיה קרוב אליו, ועל כן לא עצר.

לאחר ששמעתי את עדויות העדים הנני קובעת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע. מגרסת הנתבע עצמו עולה כי התרשל בנהיגתו: חרף העובדה כי שדה הראיה במקום אינו מוגבל לא הבחין ברכב החונה שלטענתו חסם את נתיב נסיעתו עד שהתקרב אליו. כמו כן נסע במהירות כזו שלא אפשרה לו לעצור כשכבר הבחין ברכב זה.

יתירה מכך: אף אלמלא מצאתי כי הנתבע התרשל בנהיגתו סבורה אני כי הוא אחראי לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה, הואיל והתרשל בכך שלא נטל את פרטי הרכב שלטענתו חנה במקום, ובכך גרם לתובעת נזק ראייתי בכך שלא יכולה הייתה להגיש את התביעה נגד הגורם שלגרסת הנתבע גרם לו לפגוע ברכב המבוטח.

הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות הואיל והתובעת לא הוכיחה את נזקיה, שכן לא הוכיחה כי שילמה למבוטח שלה תגמולי ביטוח בגין התאונה. אני דוחה טענה זו. ראשית, התובעת צרפה לכתב התביעה פלטי מחשב של הוראות התשלום למבוטח.

שנית, התובעת צרפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי. הנתבע לא הודיע לתובעת כנדרש בתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 על רצונו לחקור את השמאי בחקירה נגדית, ואף לא הגיש כל ראיה שיש בה כדי לסתור את האמור בחוות הדעת. בחוות דעתו קבע השמאי כי לנוכח היקף הנזקים לרכב הרכב הינו "אובדן להלכה", וערך שרידיו הינו 24,952 ₪. השמאי קבע כי ערך הרכב שלא במצבו הניזוק הוא 59,887 ₪, וכי הרכב ימכר במצבו הניזוק לאחאל סחר בע"מ ותמורתו תועבר לתובעת. מכאן שהתובעת שילמה למבוטח תמורת הרכב המבוטח, וזוהי, מן הסתם, הסיבה לכך שתמורת שרידיו הועברה אליה. עוד עולה מחוות דעת השמאי כי שולם עבור גרירה סכום של 270 ₪.

המסקנה היא כי התובעת הוכיחה אף את נזקיה הנטענים, וכי שילמה למבוטחה תגמולי ביטוח.

לפיכך דין התביעה להתקבל.

אשר על כן הנני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת סכום של 36,544 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד והוצאות בסכום של 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ב, 17 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: